ספר חסידים תתקנ״ט

מהדורה: ספר חסידים, זיטומיר תרי"ז

1 תועפות ראם פתח ↗

דכתיב את ה"א תירא. המהרש"א בח"א נדרים ז' ב' פי' אופן הלימוד מאת ה"א תירא למוציא ש"ש לבטלה משום דסמיך אסיפא דקרא ובשמו תשבע ר"ל מקום חיוב שבועה אבל בלא"ה תירא את ה' מלהזכיר שמו ובסוף דבריו שם השיג על הרמב"ם בסוף הל' שבועות שכ' אזהרה למוציא ש"ש לבטלה שנאמר ליראה את השם הנכבד והנורא וגו' דבסוגיא דתמורה לא קאי הכי במסקנא אלא דאזהרתיה מאת ה"א תירא והוא סותר למש"כ הוא בעצמו בחידושי הלכות לר"ה ל"ג א' בתוד"ה הא והברכ"י לחו"מ סי' ל"ד אות ט"ז העיר בזה ובס' בנין שלמה להרב הגאון מהרש"ך שליט"א סי' כ' כתב להגיה בדברי הרמב"ם סוף הל' שבועות עיי"ש ובנשמת אדם כלל ה' אות א' כ' ליישב דברי הרמב"ם ובהע"ש שאי' נ"ג או"ב כ' מש"כ הרמב"ם ליראה את השם הנכבד והנורא לישנא דקרא נקט לרמז שאינו מוזהר בעשה אלא שמות המיוחדין היינו ז' שמות שאין נמחקין לאפוקי כינויין או לשון לעז שדומה לכינויין כו' אבל הכוונה על קרא דאת ה"א תירא כמבואר בס' המצות וכ"כ הגר"א שם בלשון לעז ליכא איסורא דלא כחיי אדם עכ"ל וראיית הח"א שם מדברי רבינו ירוחם סוף נתיב י"ד ודלא כמש"כ בס' נר למאור סי' ל"ח ע"ד ר' ירוחם שלא הזכירו דבריו בזה ואשתמיטתי' דברי החיי אדם שם ומה שכ' שם הח"א ע"ד הש"ך ביו"ד סי' קע"ט סקי"א דבלשון חול מותר למוחקו דהיינו לענין מחיקה דוקא פשוט דר"ל לחלק שהשמות שהנכרים קורים בהם להקב"ה ה"ה בכלל הכנויים דמותר למחקן חוץ מז' שמות כמבואר בי"ד סי' רע"ו ס"ט מה שאין כן מקלל עצמו וחבירו דגם בכנויין חייב ולפלא בעיני שבחכ"א כלל פ"ט אות ט' הניח ד"ז בתימא ועיין מש"כ לעיל סי' קפ"ט והרב הגאון רא"ד שליט"א כ' ע"ד רבינו דתמוה מאד שעזב רבינו ז"ל עיקר מצות יראת ה' שנמנה בכלל כל המ"ע וחשב רק הדרש היוצא ממנו שלא להזכיר ש"ש לבטלה ואף שחז"ל דרשו כן אבל מ"מ מדוע לא כ' עיקר מצות היראה ואחרי שפלפל בזה בדברי רבינו סיים וברור בעיני שטעות המעתיקים נזדקרה בכאן וצ"ל בראשונה מ"ע לירוא מהשי"ת ולכלול ג"כ בזה שלא להזכיר שמו הקדוש לבטלה עוד כ' ולו"מ ה"א שבראשית דברי רבינו צ"ל ג"כ פסוק וזרחה לכם יראי שמי וגו' מלאכי ג' כ' וכפי הנדרש בנדרים ח' ב' אלו ב"א שיראים להוציא ש"ש לבטלה ומותאם עם הפסוק אז נדברו וגו' שהובא בספר יראים הנדפס עכ"ד אולם כאן בהכת"י אין זכר להפסוק אז נדברו יראי ה' וגו' ונראה לי שהוא מהמסדר והמקצר ס' יראים שבראש הספר יראים שמיוסד על התרי"ג מצות כ' בראש סי' א' לזה הפסוק אז נדברו וגו' ליראי ה' לחשבי שמו ועפמש"כ בספר חסידים סי' תתקנ"ט ליראי ה' ולחושבי שמו בגי' תרי"ג מצות ודברי המפרש להס"ח שם שכ' ומלת ליראי ולחושבי מלא בגי' תרי"א עם שני מלות ליראי ולחושבי הם תרי"ג כו' ומשום דכמנין תורה שהן תרי"א צוה לנו משה ואנכי ולא יהיה לך מפי גבורה שמענו ע"כ נרמזו תרי"א לחוד והשנים לחוד עכ"ל תמוה מאד דבאמת מלת ליראי ולחושבי מלא בגי' תרי"ג וא"צ לצירוף שני מלות כלל והנראה דר"ל דתיבת ה' המפסיק בין שני התיבות הוא לרמז דבלאו ב' מצות כמנין ב' תיבות בכולל שהוא כמנין תורה צוה לנו משה ושתים מפי גבורה שמענו ואין לשונו מכוון בזה.

1 בין שני הכרובים למה שני הכרובים להורות שיעסקו שנים בתורה יחדיו שנאמר מלאכי ג טז אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. ליראי ה' ולחושבי שמו בגימטריא תרי"ג מצות:

1 פירוש קדמון פתח ↗

בין כו' ליראי ה' כו' בגי' תרי"ג מצות. ר"ל בכפורת שהיה על הארון שבו ניתן התורה היו שני כרובים למה שני כרובים להורות כו' שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' איש אל רעהו הן שנים אז ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו לאיזה בני אדם יעשה ה' ככה ואמר ליראי ה' ולחושבי שמו ומלת ליראי ולחושבי מלא בגי' תרי"א עם שני מלות ליראי ולחושבי הם תרי"ג כלומר אותם שלומדים התורה כדי לקיים תרי"ג מצות יארע כן ולא לאותם שלומדים להתכבד ומשום דכענין תורה שהן תרי"א צוה לנו משה ואנכי ולא יהיה לך מפי גבורה שמענו ע"כ נרמזו תרי"א לחוד והשנים לחוד:

« ספר חסידים תתקנ״ח ספר חסידים תתק״ס »